שמואל א 2

פַּרשָׁנוּת

שמואל א' ב' הוא פרק המתמקד בתפילתה של חנה, אישה שהייתה עקרה ונואשת לילד. היא מתפללת לה' על בן, ותפילתה נענית. פרק זה הוא תזכורת לכוחה של התפילה ולנאמנותו של אלוהים. תפילתה של חנה היא דוגמה יפה לאמונה ואמון באלוהים. היא מכירה בכוחו ובריבונותו של אלוהים, והיא מביעה את הכרת תודה על ברכותיו. היא גם מביעה את תקוותה שבנה יתמסר לאלוהים וישרת אותו בנאמנות. הפרק גם מדגיש את חשיבות הענווה והציות. חנה מכירה בענווה בחוסר הראוי שלה ובצורך שלה בעזרת אלוהים. היא גם מביעה את נכונותה לציית לרצון האל. הפרק מסתיים בשיר הלל של חנה, המודה לה' על נאמנותו ורחמיו. השיר הזה הוא תזכורת לכוחה של התפילה ולחשיבות האמון באלוהים. זה גם תזכורת לחשיבות הענווה והציות. שמואל א' ב' הוא תזכורת רבת עוצמה לכוחה של התפילה ולנאמנותו של אלוהים. זוהי תזכורת לחשיבות הענווה והציות, והיא תזכורת לחשיבות האמון באלוהים.